מחשבות על דונאטס

 

שיאלללה כמה זמן שלא הייתי כאן. וכמה גלגולים שעברו עלי מאז הפעם האחרונה שהייתי עם עוגת הבית
האגדית שזכתה לתשואות ומחמאות ולא בכדי.. עכשיו גם אתם יודעים שהיא באמת מעולה:)

 

אז מה חדש? הכל!
העסק שלי, שרוקם עור וגידים והופך מיום ליום ליותר בהיר ומדויק לי וגם לכם וזה ממש משמח אותי.
מנהלת הפרויקטים החדשה שלי, שהתחילה זה מכבר ועתידה לתת לי רוח גבית כדי שכל הדבר הזה יצליח.
מיליון תוכניות ופרויקטים חדשים שחלקם כבר נכנסו לתהליך עבודה ועם חלקם אני עדיין משתעשת ונהנית רק
מעצם הרצון להגשימם.
הגילוי הוא חדש. הגילוי היומיומי שיש בחיים שלי אנשים שאוהבים אותי עד מאוד ורוצים בהצלחתי והחדש הוא,
היכולת שלי הבתולית לתת להם לסייע בידי.
ההכרה, גם היא חדשה. ההכרה וההבנה שאני לא קונבנציונלית וכנראה לעולם גם לא אהיה. וגם אם בדרך יש רגעים
שהם אני צמאה למשהו מוגדר ובטוח ושפוי, אני יודעת שבפנים, באמת הפנימית שלי, שזה לא באמת אני.

אז מה באמת אני?

אני בחורה שמתרגשת. נקודה. מתרגשת מאנשים. מתרגשת מסיפורים. מתרגשת מאוכל טוב. מתרגשת מהלימוד המתמשך
כי יש את העבר. והוא מורכב ולא פשוט בכלל. קשה וכואב עד כלות. ויש את ההווה שהוא בבסיסו הניצחון !!
ויש את העתיד שהוא החלון לכל החלומות , וזו אני, שמביאה לכל מפגש את כל השלושה, והכי מרגש זה לראות
את זה חוזר אלי חזרה.

ועכשיו לדונאטס כן?! כי כל הפוסט התחיל משם. אני, שיושבת מול רשומה חדשה עם דונאטס מושלם ותה נענע בצד:)
המתכון הנפלא שייך לארז קומרובסקי, האיש והאגדה!! עשיתי אותו עשרות פעמים, ועם שינויים קלים שלי ותמיד הוא יוצא מושלם!!

350 גר קמח מנופה
8 גר שמרים יבשים
150 גר סוכר
3 גר מלח
40 גר חמאה מומסת
1 תפוח אדמה מבושל ומעוך לפירה
200 מל חלב
שמן עמוק לטיגון

מערבבים יבשים בקערת מיקסר. יוצרים גומה ומוסיפים תפוח אדמה מעוך בטמפ חדר ואת החמאה ומתחילים ללוש.
מוסיפים בהדרגה את החלב. תנו לבצק לספוג הנוזלים ומפעם לפעם הוסיפו עוד שלוק עד קבלת בצק רך אבל לא דביק.
משמנים קערה בחמאה מומסת ומניחים לתפיחה עד הכפלת הנפח, שזה כמובן תלוי בחדר שבו אתם עובדים ובטמפ כמובן
לי לקח במטבח שלי שהוא ממוזג יש אומרים באופן חריג לעונה (כי מה לעשות, אני אופה כל היום וחייבת לשמור על טמפ נמוכה מהרגיל) משהו כמו 4 שעות. אז לא לדאוג אם לא רואים תנועה תוך חצי שעה, שעה. התוספת המפתיעה של הפירה
(תפוח אדמה או בטטה) מוסיפה קריספיות משגעת למעטה של הדונאטס אך מכבידה משו על התפתחות הבצק בתפיחה
ולכן, רוצים דונאטס שווה?? סבלנות היא כל הקסם... אה וגם מתכון טוב :)

לאחר תפיחה, מוציאים למשטח עבודה מקומח, מרדדים לעובי של 1-2 ס"מ וקוצים עיגולים לפי הגודל הרצוי בעזרת חותכני עוגיות או כוס. קורצים עוד עיגול קטן במרכז, לקבלת טבעת יפה. מרססים בספריי שמן או במעט שמן עם מברשת, עוטפים בניילון נצמד באופן רופף (כן, אני יודעת שזה בלתי אפשרי כי מעצם מהותו, ניילון נצמד, נצמד בעיקר לעצמו :-)
ומתפיחים שוב עד הכפלת הנפח.

מחממים שמן לטיגון עמוק. אפשר לבדוק עם מדחום, הטמפ האידיאלית היא 170 מעלות ולמי שאין, הכניסו כף עץ הפוכה
לתוך הסיר והמתינו לבועות קטנות שנוצרות מסביבה. כשזה קורה, השמן מוכן לעבודה.
מטגנים בסביבים קטנים על מנת לא להצניח את טמפ השמן שהרי זה יגרום לדונאטס לשתות אותו וזה איכסה פיכסה!!
מוצאים לנייר סופג. כעט תוכלו לזגג בממה שבא לכם. אנחנו בחרנו בגאנש שוקולד מריר - יחסים שווים של שוקולד ושמנת
שעושים באופן הבא: מביאים לסף רתיחה שמנת מתוקה (100 מל) ושופכים על שוקולד מריר באותה כמות. מערבבים
ליצירת מסה אחידה וטובלים הדונאטס. מקשטים וטורפים!!!

 וסוד קטן לסיום - את הדונאטס האלה אני נוהגת להגיש לא פעם בורסיה מלוחה, אז אני ממירה את תפו"א בבטטה, ממננת סוכר ל 30 ג ומגישה עם מטבל יוגורט ועירית או גבינת שמנת עיזים וזיתים בצד וזה פשוט מטריף!